במהלך השנה החולפת, הממשלה תרה אחר רעיונות חדשים שמטרתם העיקרית היא צמצום זיהום האוויר, היא עושה זאת על ידי חקיקת חוקים שיגרמו לנו לחשוב פעמיים אם כדאי לנו לצאת לעבודה ברכב או להתחיל לעשות שימוש בתחבורה הציבורית. הצמצום בשימוש ברכב אמור לעזור לנו לחסוך בהוצאות דלק ובעקבות זאת לצמצם גם את זיהום האוויר.

התייחסות המדינה לאיכות הסביבה היא מגמה מבורכת וכמו כל מגמה כזו, היא מגיעה אלינו באיחור של שנים רבות לעומת רוב מדינות העולם המערבי. במדינת ישראל נושאים כמו איכות הסביבה נחשבים למותרות, מדובר במדינה מוקפת אויבים בעלת היסטוריה עקובה מדם. אנחנו לא אוסטרליה ולא שוויץ, אם בעמוד הראשון של העיתון תופיע כתבה על חיה אקזוטית ששוחררה לטבע בהצלחה, זה בהחלט יהיה חזון אחרית הימים עבורנו. אצלנו העמוד הראשון יעסוק במוות של חייל, בטיל שנפל בעיר דרומית או בשחיתות נוספת.

אף פעם אין מספיק זמן וכסף לרווחת בעלי החיים, לחוקים שיקדמו אוכלוסיות חלשות ובטח שלא עבור נושאים סביבתיים בוערים. אין לנו זמן לזה כי יש נושאים חשובים יותר, כואבים הרבה יותר. כך במשך שנים התעלמה הממשלה מנושאי איכות הסביבה והקצתה לנושאים הללו משאבים דלים, גם התקשורת לא נתנה מספיק במה לנושא ולכן הגענו למצב שבו צמצום הנזק הסביבתי ידרוש מאיתנו שינוי מרחיק לכת שיבוא לידי ביטוי על ידי חקיקה וחינוך האוכלוסייה שהתרגלה לחיים של נוחות וחוסר מודעות לנזקים הנובעים מנוחות זו.

שינויים אקולוגים בכדור הארץ

מאז אסון הצונאמי, שגבה מאות אלפי הרוגים, חווינו שינויים אקולוגים רבים, סופות הרסניות בארצות הברית זיהום המים והאוויר. המודעות העולמית לנושא איכות הסביבה עלה ואילץ את מדינת ישראל לקחת בו חלק, בעיקר אחרי קיץ שהיה החם ביותר במאה השנים האחרונות ומספר חורפים קרים אך יבשים. כנראה שהגענו להבנה שאי אפשר להמשיך כך לנצח מבלי לשלם את המחיר.

הממשלה רוצה לצמצם את כניסת הרכבים המזהמים לערים הגדולות על ידי חקיקת חוקים אשר יקשו על הנהגים לעמוד בתשלומי החניה והמיסוי על כניסת רכבים לערים גדולות כמו תל אביב. על ידי כך, כולנו נעדיף לנסוע בתחבורה הציבורית וכך בהדרגה הכבישים יהיו פנויים יותר והאוויר יהיה מזוהם פחות.

מיסוי מיטיב עם בעלי הממון

למעשה, ידוע כי הרכבים המזהמים ביותר הם הרכבים הישנים ביותר, אלה השייכים לאוכלוסיות ממוצעות, מהמעמד הבינוני ומטה שלא יכולות לאפשר לעצמן לעמוד במיסוי הגבוה ומן הסתם אלה האוכלוסיות הראשונות שיחליטו לעבור לתחבורה ציבורית. גם ככה מחירי הדלק עולים, תוסיפו לבעיית הדלק את המיסוי החדש על רכבים מזהמים וחניה במקום העבודה והמחיר כבד מידי.



בסך הכול, אין הגיון בכך שאדם ייסע ברכב שצורך דלק, פולט עשן ופוקק כבישים אם הוא גר בכפר סבא ועובד ברעננה. יש מסלולים נוחים בעלות של חמישה שקלים לכרטיס שיהוו חלופה משתלמת יותר עבור אותו אדם ועבור הסביבה. כמו בפרסומות של אגד, בזמן הזה הוא יוכל לקרוא את העיתון היומי, ספר נחמד או אפילו לישון.

האם הכבישים מלאים באמת עד אפס מקום באנשים מפונקים שעושים בחירות לא נכונות ומזהמים לנו ולילדינו את האוויר שאנו נושמים? לא בטוח.
כשהממשלה מחוקקת את החוקים החדשים היא לא רק מסייעת לנו לחסוך דלק ולחסוך מפח נפש בוקר וערב, היא עשויה גם להערים קשיים על אותם אנשים שלא גרים בערים הגדולות, אותם אנשים שגרים במקומות מרוחקים ונאלצים לנסוע מרחק מה על מנת שיוכלו להתפרנס.
עבור הפרנסה, יש אנשים שנוסעים ברכביהם קילומטרים רבים, מחזיקים מכונית, משלמים דלק ועלויות תיקונים לא בגלל שהם מפונקים אלא בגלל שהתחבורה הציבורית לא מספקת.

דלק או תחבורה ציבורית

בפעם הראשונה שביקרתי באמסטרדם, בירת הולנד, עשיתי טעות גדולה בכך ששכרתי רכב פרטי מחברת השכרה. נסעתי מפאריס המזוהמת והפקוקה והחשבון היה שעלות השכרת הרכב כולל הדלק לא תגיע לעלות נסיעה ברכבת, זו הייתה טעות. אמסטרדם, כפי שהסתבר לי, היא עיר אשר לא מעודדת אחזקת רכב בשום צורה. החניה עלתה הון עתק, התשלום לפי שעה במדחן, או חניה בחניון לפי ימים. אבל באמסטרדם, לא כמו בארצנו הקטנטונת, קיימת תחבורה ציבורית נוחה בצורה של רכבת חשמלית (הטראם) בזמינות אדירה ולא יקרה ושבילי אופניים נוחים שאף הולך רגל או מכונית לא יעזו לדרוך בהם, כבודם במקומם מונח.

עד היום שבו תהיה תחבורה ציבורית איכותית וזמינה גם אצלנו, כזאת שלא צריך להמתין לה מכיוון שהיא דוגלת באיחור אופנתי, כזאת שמגיעה גם ליישובים נידחים וכשנכנס לאחד מרכביה נדע שהסיכוי שניאלץ לעמוד כל הדרך עם עוד עשרים בני אדם, אולי כדאי להמתין קצת לפני שמחוקקים חוקים קיצוניים. עד אז, אני ועוד רבים נמשיך לנהוג את רכבנו הישנים והמזהמים, לבזבז עוד דלק ועוד כסף על תיקונים ואולי נבקר פחות בערים הגדולות.